הוסף לעגלה

שביל ישראל מקטע מס' 6 - ארץ שפלת יהודה

יוצאים לשביל ישראל אם במקטעים של ימים ואם מהתחלה ועד הסוף הכנו לכם 12 מקטעים שמחולקים ל – 4 ימים כל מקטע, בכל מקטע תמצאו מידע שיעזור לכם לתכנן את ההליכה שלכם עם נקודות למילוי מים, לינה, אורך הליכה לפי ק"מ, דרגות קושי, שרותים מסודרים ונקודות עניין סמוכות לשביל ההליכה.
מעבר לזה יש גם מידע היסטורי על השביל אותו אתם עוברים כדי להכניס ידע ועניין מקווים שתקראו ותיהנו.
זמן אספקה: 7 ימים , קיימת אפשרות לאיסוף עצמי
למה לקוחות קונים אצלנו:
  • אפשרות לעד 12 תשלומים (ועד 5 תשלומים ללא ריבית) 
  • קניה מאובטחת ושירות לקוחות מעולה 
קניה בטוחה

מידע נוסף

מקטע מס' 6: ארץ שפלת יהודה

משך ימי הליכה מומלצים: 4

מס' ק"מ כולל: 83 ק"מ

חלוקה לימי הליכה ודרגת קושי:

 

יום א'

יום ב'

יום ג'

יום ד'

נק' יציאה

אתר יד לשריון בלטרון

קיבוץ צובא

חורבת חנות

מצפה משואה

נק' סיום

קיבוץ צובא

חורבת חנות [על כביש 395 מערבית למושב מטע, בין הק" 11-12]

מצפה משואה [על כביש 38 מערבית למושב צפרירים[

צומת גוברין [על כביש 35 מעט מערבית לכניסה לקיבוץ בית גוברין]

מס' ק"מ להליכה

28 ק"מ

23 ק"מ

21 ק"מ

11 ק"מ

דרגת קושי

בינונית / קשה

בינונית+

בינונית

קלה

נק' קושי

הקושי העיקרי הוא המרחק, וכולל עלייה ממושכת  בדרך בורמה

עליות

עליות

 

מפת ס"ש

מפת סמ"ש מס' 9

מפת סמ"ש מס' 9

מפת סמ"ש מס' 9

מפת סמ"ש מס' 7

צבע ומס' סמ"ש

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו,

נק' לינה בסיום מסלול

תל צובא / יעל קק"ל מול הכניסה לקיבוץ

חורבת חנות

מצפה משואה

קיבוץ בית גוברין או ביער קק"ל שלידו

נק' למילוי מים

לטרון, נווה שלום, חניוני דרך בורמה, צובה

צובה, חניון סטאף עליון, חניון יד קנדי

פארק בריטניה, מצפה משואה

מצפה משואה, בית גוברין

שירותים מסודרים

לטרון, נווה שלום, חניוני דרך בורמה, צובה

צובה, חניון סטאף עליון, חניון יד קנדי

פארק בריטניה, מצפה משואה

מצפה משואה, בית גוברין

הערות

 

 

 

פנס לכניסה למערות

נק' עניין הסמוכות לשביל [*בתשלום]

מנזר לטרון, תל צרעה, אנדרטת מגילת האש, אנדרטת הר הטייסים, גל"א עין חמד*

תל צובה,

מערת התאומים, חורבת כיאפה, תל שוכה, חורבת מדרס, חורבת עתרי

 

 

מקטע זה של שביל ישראל מעלה אותנו ביום הראשון מאזור השפלה אל עבר הרי יהודה, כאשר התוואי והנושא העיקרי הנבחרים לשם כך הם המאבק על הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. היום השני מאפשר לנו קצת להכיר את נופי הרי ירושלים מבחינת הנוף הטבעי והאנושי-היסטורי, והיומיים האחרונים מחזירים אותנו לשפלת יהודה [בה כבר היינו בחלקה הצפוני במקטע הקודם], אבל הפעם נכיר את מרחב "ארץ אלף המערות" ואת השימוש במערות אלו בתק' היסטוריות שונות.

 

בתחילת היום הראשון נחצה את מרחב גבעות לטרון. זהו רכס קטן החודר מהרי יהודה מערבה, וחוצה את עמק איילון לשני חלקים. מרחב זה שולט בתצפית ובאש על כל מערך הדרכים לירושלים המתנקזות דרך "שער הגיא" [ערוץ נחל נחשון / וואדי עלי]. השם לטרון מוסבר בשני אופנים: הראשון – ע"ש של "הגנב הטוב" שנצלב לצידו של ישוע על הצלב, והשני – מצודת [לה טורון] הפרשים הצלבנית שהיתה במקום. על אחת הפסגות של האזור, אליה נגיע, ממוקם היישוב נווה שלום. יישוב מיוחד שהוקם ב1969 ביוזמתו של נזיר נוצרי דומיניקני, להוות דוגמא ליחסי שכנות ושלום בין יהודים – נוצרים – מוסלמים בארץ. היישוב מעורב בצורה שווה בין משפחות שלוש הדתות, ובתוכו מרכז תלת דתי [בית דומיה סקינה] ומתחם סדנאות המנסה לגשר על פערי הדת והלאומיות. מנווה שלום, נגלוש מטה ל"דרך בורמה". דרך נסתרת זו, התגלתה והוכשרה בשלב השני של מלחמת העצמאות, במטרה "להתחמק" מהשליטה הערבית-ירדנית ממתחם לטרון על השיירות ההכרחיות [במזון, מים, ציוד רפואי ותחמושת] לירושלים. רוב המסלול נעשה אותו בעלייה עד שמורת המסרק [משם חוברת הדרך חזרה לכביש הראשי בואכה ירושלים]. אנחנו נרד מכאן לכיוון נחל כיסלון, ונצעד במרחב הנקרא "יער הקדושים", שמטרתו הנצחת נספי השואה במלחמת העולם השנייה.

ביום השני המסלול "עורך לנו היכרות" עם הגיאוגרפיה והתמודדות האם בהר. אזור זה מכונה הרי ירושלים. המרחב בנוי משלוחות ונחלים בציר מזרח – מערב. הרכסים כאן גבוהים, עמקי הנחלים נמוכים. האדם שגר כאן לאורך הדורות, זיהה את הפוטנציאל החקלאי במקום. שילוב בין אדמת טרה רוסה טובה, עם כמות משקעים סבירה, נחלים ובעיקר מעיינות, וכמובן אקלים נוח לגידולים ולחיים. במורדות הרכסים נוכל להבחין במדרגות חקלאיות [טרסות], ואלו מאפשרות לאדם לגדל עליהם גידולים חקלאיים, חלקם בחקלאות בעל [גשמים] וחלקם בחקלאות שלחין [מעיינות]. לאורך כל המסלול נפגוש במעיינות, בריכות אגירה, נקבות מים, ושרידים רבים של מתקנים חקלאיים [שומרות, גיתות, ובתי בד].

ביום השלישי אנו עושים את יתרת דרכנו מטה לכיוון השפלה. כפי שראינו גם במקטע הטיול הקודם, אנו מתקרבים בחזרה לאזור חייץ. כאן בדרך הדבר יבוא לידי ביטוי בשרידי דרך רומית ["דרך הקיסר"] ובשרידים ארכיאולוגים נוספים המעידים על החיים באזור בעיקר של פאגנים ונוצרים. אחרי כמחצית מהדרך, נגיע לעמק האלה, מהגדולים בעמקי השפלה. סביב העמק, וכמו לאורך כל קו התפר בין שפלת יהודה להרי יהודה, ניתקל בשרידים מרשימים של תילים מקראיים, והמעניין ביותר – הנה היכולת לזהות רבים מהם בשמותם המקראיים, ולשייך להם את הסיפור ההיסטורי הכתוב בתנ"ך. מרחב עמק האלה, עם האתרים סביבו: חורבת כיאפא [שעריים / המעגלה?], תל עזקה, תל שוכה, לוקחים אותנו לסיפור המפגש והקרב המפורסם של הצבא הפלישתי בראשות הגיבור גוליית, לצבא שאול, והלוחם ה"מפתיע", הלא הוא דוד.

ביום הרביעי אנחנו ממשיכים בדרכנו בשפלה, בחלקה הדרום מזרחי, במרחב קטן הנקרא רמת אבישור. כאן, לאורך ציר ההליכה שלנו, וכמובן גם מכל עבריו, ניתקל בשרידים רבים של התיישבות יהודית מתק' בית שני, ומהתק' הרומית ביזאנטית שאחריה. הממצא הרב מעיד על החקלאות באזור שהסתמכה בעיקר על גידול זיתים. המעניין ביותר דווקא הנם הממצאים מתק' מרד בר כוכבא. מרד זה שארך בין השנים 132-135 לסה"נ, היה מרד של ייאוש האוכלוסייה היהודית. ייאוש כתוצאה מהיד הרומית הקשה, וייאוש בציפייה לגאולה. המורדים ניצלו את החללים התת קרקעיים – הלא הן המערות, והפכו את האזור לשטח לוחמת גרילה. למעלה משנה המרד עושה שמות בצבא הרומי, ורק לאחר מכן, הרומיים למדו כיצד להתמודד עם לוחמה זו, והתוצאות אכן היו קשות. הכעס הרומי על המרידה הופנה להרס יישובי שיטתי, ולהשמדת האוכלוסייה. הממצאים באתרים בהם אנו עוברים [תל גודד למשל], מאפשרים לנו להרגיש מעט ממה שהתרחש כאן בתק' קשה זו.

מאת שמוליק שפרמן.

no-lazy