הוסף לעגלה

שביל ישראל מקטע מס' 7 - "המערב הפרוע" של שפלה וההר

יוצאים לשביל ישראל אם במקטעים של ימים ואם מהתחלה ועד הסוף הכנו לכם 12 מקטעים שמחולקים ל – 4 ימים כל מקטע, בכל מקטע תמצאו מידע שיעזור לכם לתכנן את ההליכה שלכם עם נקודות למילוי מים, לינה, אורך הליכה לפי ק"מ, דרגות קושי, שרותים מסודרים ונקודות עניין סמוכות לשביל ההליכה.
מעבר לזה יש גם מידע היסטורי על השביל אותו אתם עוברים כדי להכניס ידע ועניין מקווים שתקראו ותיהנו.
זמן אספקה: 7 ימים , קיימת אפשרות לאיסוף עצמי
למה לקוחות קונים אצלנו:
  • אפשרות לעד 12 תשלומים (ועד 5 תשלומים ללא ריבית) 
  • קניה מאובטחת ושירות לקוחות מעולה 
קניה בטוחה

מידע נוסף

מקטע מס' 7: "המערב הפרוע" של השפלה וההר

משך ימי הליכה מומלצים: 4

מס' ק"מ כולל: 87 ק"מ

חלוקה לימי הליכה ודרגת קושי:

 

יום א'

יום ב'

יום ג'

יום ד'

נק' יציאה

צומת גוברין

תל קשת

מחלף דבירה

יער יתיר

נק' סיום

תל קשת [על כביש 40, כק"מ וחצי מדרום לכניסה למושב אחוזם]

מחלף דבירה [על כביש 40 / 6]

בית היערן ביער יתיר

קיבוץ הר עמשא

מס' ק"מ להליכה

20 ק"מ

21 ק"מ

25 ק"מ

21 ק"מ

דרגת קושי

בינונית / קשה

בינונית

בינונית

בינונית

נק' קושי

 

 

 

 

מפת ס"ש

מפת סמ"ש מס' 9

מפת סמ"ש מס' 9

מפת סמ"ש מס' 9

מפת סמ"ש מס' 7

צבע ומס' סמ"ש

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו,

נק' לינה בסיום מסלול

תל קשת / נחל אדוריים

מחלף דבירה או בקיבוץ דביר

בית היערן ביער יתיר

קיבוץ הר עמשא

 

נק' למילוי מים

בית גוברין, לכיש / תל לכיש, אחוזם

אין!

צומת דבירה, דביר, יער להב, להב, סנסנה, מיתר

בית היערנים במיתר, יתיר והר עמשא

שירותים מסודרים

בית גוברין, לכיש / תל לכיש, אחוזם

מחלף דבירה או בקיבוץ דביר

צומת דבירה, דביר, יער להב, להב, סנסנה, מיתר

בית היערנים במיתר, יתיר והר עמשא

הערות

 

 

 

 

נק' עניין הסמוכות לשביל [*בתשלום]

גל"א מראשה-בית גוברין*,

 

מוזיאון ג'ו אלון לתרבות הבדואית*

 

 

מקטע זה של שביל ישראל מתמרן בין השוליים הדרום-מערביים של שפלת יהודה, לשוליים הדרומיים של הרי חברון. זהו אחד האזורים הפראיים של ישראל. הסיבה העיקרית לכך היא מיקומו מבחינה אקלימית. אנו "מזגזגים" באזור בו כמות המשקעים הרב-שנתית הממוצעת היא 350-200 מ"מ גשם לשנה. באזור זה קשה לדעת אם כמות המשקעים תאפשר חיות וגידולים חקלאיים. שילוב כמות גבולית זו עם קרקע קשה ולא פוריה, ועם טמפרטורה גבוהה יחסית, גרם לאזור להיות תמיד בשולי ההתיישבות האנושית. מגורים כאן חייבו התמודדות קשה עם תנאי השטח. לא גרים כאן מתוך "רצון", ולכן, לכאן הגיעו קבוצות שוליים. לכאן גם חדרו הנוודים במסעות שוד וביזה, ואלו חייבו את החיים כאן לדעת להתגונן. השלטון המרכזי לא תמיד יכל / רצה לסייע לאוכלוסיית המקום. עם כל זאת, זהו חבל ארץ יפיפה, ובעונת החורף ותחילת האביב, במיוחד עקב ההתיישבות החדשה ושיטות ההשקייה, הפך את האזור למרחב ירוק ופורח.

בתחילת היום הראשון כדאי לסטות מעט מהמסלול ולבקר בגל"א מראשה – בית גוברין. לא לחינם האתר זכה להיות אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. סלע הקירטון בשל היותו רק ונוח לחציבה שימש מתק' המקרא, דרך תק' בית שני – רומית – ביזאנטית –מוסלמית, כאבן בנייה. תושבי האזור כרו מערות תת קרקעיות לחציבת האבן [חציבה בצורת פעמון, ולכן מכונות המערות בשם מערות פעמון]. אותם חללים, שימשו לאכן מכל לשלל צרכים, כגון: אחסנה, בתי בד, בורות מים, מערות גידול יונים [קולומבריום] ומערות קבורה. המגוון הזה, ומצב ההשתמרות שלהם, מזכה אותנו בביקור באתרים רבים באזור. מעט לפני אמצע המסלול היומי, נגיע למרגלות תל לכיש. לכיש היתה העיר מס' 2 בחשיבותה בתק' המקרא [אחרי ירושלים]. חשיבותה הארכיאולוגית באה לידי ביטוי בעיקר בשל שרידי שני אירועי המצור שנערך במקום בשלהי תק' המקרא: המצור האשורי בשנת 701 לפנה"ס, והמצור הבבלי בשנת 586 לפנה"ס. שילוב ממצא זה יחד עם מגוון מקורות כתובים וארכיאולוגיים אחרים הנו אחד החשובים באישרור הסיפור המקראי.

ביום השני אנחנו כבר יורדים לנגב. המעבר דרומה מערוצי נחל שקמה, שנחשב כגבול הגיאוגרפי הצפוני של הנגב, מכניס אותנו אל הנגב המקראי,  אל רצועת המדבר. כאן כבר לא חיו חקלאים. זוהי ארצם של הנוודים, רועי הצאן. כאן ידעו תושבי המקום [חלקם גם כיום], לאגור ולנצל את מעט המים שיורדים כאן, ולתעל אותם למאגרי מים, או לחילופין, לחפור בארות אל מפלסי מי תהום גבוהים. ע"ג הקרקע נאספת שכבת לס דק האוטמת את הקרקע, ויחד עם שכבות חרסית יוצרת לפעמים משטחי ביצה קטנים. אזור שמורת פורה דרכה אנו עוברים, הנו אחד האזורים הבולטים ביותר בחגיגות "דרום אדום". מרבדי הכלניות והפרגים כאן הנם מהיפים ביותר בארץ.

 ביום השלישי אנו עושים את יתרת דרכנו בשולי ובתוך יער יתיר. יער זה הנו הגדול בארץ [למרבה הפלא – כאן בשולי המדבר!], כמובן, יער נטוע בידי קק"ל. כאן במרחב, עפ"י השרידים הארכיאולוגיים, התקיים יישוב בתק' שונות, שהותיר אחריו מתקני מים וחקלאות רבים. קק"ל עורכת באזור מחקרים רבים הנוגעים לתופעת המדבור, ובדרכים להתמודד אתה [כמובן עבור עולם הצומח, החי והאדם].

ביום הרביעי אנחנו מטפסים על השלוחות הדרומיות של הר חברון שלוחות יתיר, ענים ועירא. גם כאן, קק"ל עוסקת רבות בנטיעה, פריצת שבילים, הכשרה והנגשת מכלול בורות ובארות מים, ופינות חמד רבות, חלקן גם לפינות פריחה, כמו למשך מצפור החלמוניות. כאן, באזור יובשני, יש יתרון לצמחים גיאופיטים. אלו צמחים בעלי אברי איגרה תת קרקעיים, רובם בצורת בצל או פקעת. אותם צמחים אוגרים באברי האגירה חומרי מזון בתק' ה"טובות", ומשתמשים במאגרים אלו לגדול ולפרוח, חלקם בסתיו. סיום היום שלנו יהיה בהר עמשא. המקום גובל בגובה של 800 מ' מע"פ הים, וקיים בו כפר שיתופי אקולוגי.

מאת שמוליק שפרמן.

no-lazy