הוסף לעגלה

שביל ישראל מקטע מס' 8 - "קול קורא לנדוד" - מרחבי מרעה ונוודות

יוצאים לשביל ישראל אם במקטעים של ימים ואם מהתחלה ועד הסוף הכנו לכם 12 מקטעים שמחולקים ל – 4 ימים כל מקטע, בכל מקטע תמצאו מידע שיעזור לכם לתכנן את ההליכה שלכם עם נקודות למילוי מים, לינה, אורך הליכה לפי ק"מ, דרגות קושי, שרותים מסודרים ונקודות עניין סמוכות לשביל ההליכה.
מעבר לזה יש גם מידע היסטורי על השביל אותו אתם עוברים כדי להכניס ידע ועניין מקווים שתקראו ותיהנו.
זמן אספקה: 7 ימים , קיימת אפשרות לאיסוף עצמי
למה לקוחות קונים אצלנו:
  • אפשרות לעד 12 תשלומים (ועד 5 תשלומים ללא ריבית) 
  • קניה מאובטחת ושירות לקוחות מעולה 
קניה בטוחה

מידע נוסף

מקטע מס' 8: "קול קורא לנדוד" – מרחבי מרעה ונוודות

משך ימי הליכה מומלצים: 5

מס' ק"מ כולל: 87 ק"מ

חלוקה לימי הליכה ודרגת קושי:

 

יום א'

יום ב'

יום ג'

יום ד'

יום ה'

נק' יציאה

קיבוץ הר עמשא

פארק קק"ל ערד

נחל חימר

מיצד תמר

חניון ראש מעלה עקרבים

נק' סיום

פארק קק"ל ערד [כביש 31, 4 ק"מ מערבית לערד]

ערוץ נחל חימר [ק"מ וחצי ממערב לחיבור עם כביש 258 בק"מ ה13]

חניון לילה מיצד תמר [כביש 25 בין הק"מ 117-118]

חניון לילה ראש מעלה עקרבים [במפגש עם כביש 227 עם שביל אדום 14155]

חניון החולות הצבעוניים [בתוך המכתש הגדול כביש 225 בק"מ  ה13]

מס' ק"מ להליכה

15 ק"מ

17 ק"מ

24 ק"מ

18 ק"מ

12 ק"מ

דרגת קושי

בינונית

בינונית

בינונית

בינונית +

בינונית +

נק' קושי

מס' עליות ארוכות, ושבילים רבים [לשים לב לסימון!]

מסלול ארוך חשוף לשמש!

מסלול ארוך, חשוף לשמש ומעט עליות

מסלול ארוך וחשוף לשמש, כולל עליות

מסלול ארוך חשוף לשמש

מפת ס"ש

מפת סמ"ש מס' 11

מפת סמ"ש מס' 11

מפת סמ"ש מס' 11

מפת סמ"ש מס' 14

מפת סמ"ש מס' 14

צבע ומס' סמ"ש

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו וסמ"ש שחור 11180 למחצית הראשונה של המסלול

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו, וסמ"ש כחול 11360-1 ברוב המסלול

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו וסמ"ש אדום 11449 ושחור 11441

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו וסמ"ש כחול 14143 ואדום 14155

סמ"ש שביל ישראל לכל אורכו וסמ"ש אדום 14270 וכחול 14280

נק' לינה בסיום מסלול

פארק קק"ל ערד

ערוץ נחל חימר

חניון לילה מיצד תמר

חניון לילה ראש מעלה עקרבים

חניון החולות הצבעוניים

נק' למילוי מים

הר עמשא, דוריג'את, תל ערד, פארק ערד

ערד בלבד! [יש לתאם גורם שיביא מים לנק' הלינה]

אין! [יש לתאם גורם שיביא מים לנק' הלינה]

אין! [יש לתאם גורם שיביא מים לנק' הלינה]

אין! [יש לתאם גורם שיביא מים לנק' הלינה]

שירותים מסודרים

הר עמשא, דוריג'את, תל ערד, פארק ערד

פארק ערד

אין

אין

אין

הערות

 

 

 

 

 

נק' עניין הסמוכות לשביל [*בתשלום]

 

 

גל"א ממשית*

 

 

 

מקטע זה של שביל ישראל  יוצר את התפר בין פאתי הר חברון וספר המדבר, אל המדבר והמרחב הצחיח. בין דרום הרי יהודה לנגב, וזאת תוך כדי חציית בקעת ערד. תנאי האקלים והקרקע נעשים קשים יותר ויותר, החקלאות המינימלית בחלקו הצפוני של המקטע מתחלפת עד מהרה לאזור מרעה ונדודים, וביומיים האחרונים של מקטע זה, אפילו על מרעה לא ניתן להסתמך. וכשאין תנאים מינימלים לקיום חקלאות – אין התיישבות [אלא אם כן מוצאים ענף אחר להתבסס עליו, ופתרונות "יצירתיים" לאגירת מעט המים שיורדים כאן]. אנחנו במקטע זה חודרים לאט לאט לנגב. נגב הנה מילה מקראית המתייחסת כנראה לאזור "המנוגב" ממים. לעומת המרחב החקלאי מצפון, הנגב בלט מאוד ביובשנותו, ולכן המילה נגב הפכה גם מילה נרדפת לכיוון דרום. למעשה הנגב המקראי היה ארץ מרעה ונדודים, והוא השתרע בין מורדות הרי חברון ומרחבי הנגב הצפוני. מכאן ואילך, תנאי האקלים והשטח לא הותירו סיכוי לחיים בו, ולכן הוא נעלם מבחינה היסטורית. צחיחות האזור נובעת מהיותו של הנגב, הקצה הצפוני של רצועת מדבריות עולמית בחלקו הצפוני של כדור הארץ. מדבריות מקבילים למדבר הנגב וסיני הנם למשל מדבריות ערב וסהרה. במבט ראשון השטח כולו נראה מאוד הומוגני בצורתו וצבעיו, אבל כשנכנסים לתוכו, מגלים את יופיו של המדבר.

בתחילת היום הראשון המסלול מעלה אותנו לפסגת הר עמשא, אבל המאמץ שווה – הנוף המשתרע מכאן, המבט אל המשך המסלול – שווה!.  מכאן....הדרך יורדת. אנחנו נרד ב"מעלה דרגות", שהנו שריד לאחת מהדרכים הרומיות במדבר. בהמשך מקטע זה של השביל, נפגוש עוד דרכים רומיות שחצו את המדבר, קישרו בין יישובים ומקורות מים. בקעת ערד אליה אנו גולשים "מנוקדת" בעשרות כפרים / עיירות בדואיות. זהו אחד המרכזים הגדולים של התיישבות זו. לכאן גלשו רסיסי שבטים מאזור הר חברון, ולכאן הובאו אחרים בתק' שלטון המנדאט הבריטי. וכמובן אחרי הקמת המדינה, בשל הרצון לקבע את הנוודים, ולפנותם מקרקעות מדינה ושטחי הצבא, הוגדר להם אזור חיות [אזור הסייג]. הבדווים כיום מנהלים בעצם את המלחמה האחרונה על מרחב הנדודים ושימור תרבותם. .  לקראת סיום המסלול נעבור וניכנס [בתשלום] לגל"א תל ערד. כאן, בנק' שטח גבוהה [ביטחון ותצפית], בסמוך לשטחי חקלאות מינימלים ולדרך הראשית, הקימו תושבים בתק' הברונזה הקדומה בשלב הראשון, ולאחריה בתק' המקרא, עיר ' מצודה. מצב ההשתמרות של הממצא מתק' אלו, בשילוב פעולות הגילוי, השחזור והתצוגה במקום, מאפשרים לעשות "היכרות" עם ההתיישבות במקום. גולת הכותרת הנה ערד העברית, טבה מקום פולחן ומזבח.

ביומיים שלפנינו השני והשלישי, אנחנו יוצאים למרחבים רצופים המרחיקים אותנו מהציוויליזציה [ומקורות מים זמינים]. ראשית דרכנו בשולי העיר ערד. העיר ערד הוקמה במהלך שנות ה60, במטרה לאכלס עובדים שיעבדו במפעלי ים המלח, ובמפעלים החוצבים חומרים שונים באזור. בשל קשיי החיים באזור, נבנתה במקום עיר מתוכננת, הן למגורים והן לשירותים ציבוריים. מערד, אנחנו גולשים לכיוון ערוץ נחל יעלים וממנו לראש זוהר. ערד, ורכס כידוד עליו היא יושבת, ממוקמים בקו פרשת מים, כאשר ברובו מנוקז מזרחה לכיוון בקעת ים המלח. לאורך הדרך מס' נקודות תצפית אל עבר הבקעה, רובם ליד מעלות ודרכים קדומות בציר מזרח מערב, המנצל ערוצי נחלים גדולים שיצרו פרצות ומעברים נוחים בין בקעת ים המלח הנמוכה ורכס כידוד הגבוה. המשך הדרך בחציית נחלי חימר ואשלים, הגדולים בנחלי האזור. חלקו האחרון של תוואי ההליכה  בשולי בקעת צבאים, מול מרחב ענק של מפעלי חציבה והסעה של פוספטים וחומרים רבים הנחצבים ומשונעים כאן. סיום הדרך במצודת דרכים רומית יפיפיה – מיצד תמר.

ביום הרביעי [ולאחריו ביום החמישי] אנחנו מתארגנים פעם נוספת ליומיים שטח. הפעם אנחנו חודרים לארץ המכתשים. זכינו בארץ "לארח" חמישה מכתשים ["קטן", "גדול", "ענק"/רמון, ושניים "עובריים" בהר עריף]. מכתשים אלו בדרך היווצרותם הנם ייחודיים בעולם. אלו הם מכתשי סחיפה [אירוזיה], שנוצרו בצירוף מקרים של שכבות אבן חול רכה בין סלעים קשים, תהליכי קימוט, הסרה, ובעיקר, הסמיכות לבקע ים המלח, שגרמה בזמן קצר לריקונם של מס' מוקדים, והיווצרות המכתשים. ביום הראשון מהשניים אנחנו ניכנס לתוכו של המכתש הקטן [הקרוי גם מכתש חצירה כמו הרכס כולו]. נרד אליו במעלה קדום [מעלה חצירה, נצעד בערוץ הנחל היחידי המנקז את המכתש [נחל חצירה], וממנו נעלה בעלייה לא קלה, במעלה עלי, אל קצהו המזרחי. המעלה קרוי על שמו של עלי בן צבי, בנו של הנשיא השני של מדינת ישראל [יצחק בן צבי], שחולץ דרך מעלה זה במהלך טיול. עלי נהרג מאוחר יותר במלחמת העצמאות. ביום השני של יומיים אלו, נצעד בדרך קדומה, שבסופה מעלה "סודי" של אנשי הפלמ"ח שהצליחו לגלות דרך לעלות מערוץ הנחל, דרך מצוק תלול אל אחד ממקורות המים היחידים באזור – הלא הוא עין ירקעם. מבריכת מים זו, נמשיך עוד מעט דרך עוד מעלה רומי קצר החצוב במעין מדרגות בסלע, אל מיצד צבאי קטן, וממנו, דרך פתחו של המכתש הגדול, אל חניון החולות הצבעוניים.

מאת שמוליק שפרמן.

no-lazy