הוסף לעגלה

הטרקים המדהימים של ניו זילנד

ניו זילנד מכילה שטחי שמורות טבע ומרחבים ירוקים עצומים, ומאפשרת למבקרים בה ליהנות כמעט בלי מאמץ מטבע פראי בתצורות שונות כמו יערות עד ירוקים, נהרות ומפלים שוצפים ומנגד אגמים שקטים וצלולים, הרי געש והרים מושלגים, פיורדים עמוקים וקרחונים עצומים, מעיינות מבעבעים, גייזרים וחופים פראיים.
זמן אספקה: 7 ימים , קיימת אפשרות לאיסוף עצמי
למה לקוחות קונים אצלנו:
  • אפשרות לעד 12 תשלומים (ועד 5 תשלומים ללא ריבית) 
  • קניה מאובטחת ושירות לקוחות מעולה 
קניה בטוחה

מידע נוסף

מטיילים הגיעו אל ניו זילנד כבר בסוף המאה התשע עשרה, והיא משמשת עד היום כיעד אטרקטיבי לטיילנים. מה הופך אותה לכזאת?
ניו זילנד מכילה שטחי שמורות טבע ומרחבים ירוקים עצומים, ומאפשרת למבקרים בה ליהנות כמעט בלי מאמץ מטבע פראי בתצורות שונות כמו יערות עד ירוקים, נהרות ומפלים שוצפים ומנגד אגמים שקטים וצלולים, הרי געש והרים מושלגים, פיורדים עמוקים וקרחונים עצומים, מעיינות מבעבעים, גייזרים וחופים פראיים.

רבים מן המטיילים בה בוחרים בעוצמות חווייתיות של טבע דרך הרגליים, בתוכם גם כאלה שמעולם לא יצאו לטרק, כי ניו זילנד מתאימה לכל סוגי המטיילים. אוהבי הליכה ומי שטרקים קורצים לו לצד תרמילאים, משפחות ופנסיונרים, נמשכים לניו זילנד, בזכות המגוון העצום של מסלולי ההליכה שבה, בדרגות שונות של סוגי נוף, של קושי ושל אורך, בין מאות מטרים ועד למאות קילומטרים, המושכים מיליונים של מטיילים בכל שנה, חלקם נמצאים ברשימת הטרקים הטובים ביותר בעולם. בעת תכנון מסלול חשוב להכיר את קצב ההליכה של המטיילים, ולהתאים אליו.

הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע בניו זילנד נמצאים תחת אחריותה של רשות הטבע והגנים שלה (DCO), הדואגת לתחזק את השבילים והבקתות לאורך המסלולים, לפנות מפגעים, לפקח על תנועות המטיילים, ולספק לציבור מידע בנוגע לכל אלה.

את המידע בנוגע לאטרקציות ומקומות לינה בכל אזור נותנים משרדי ה-I SITE שאפשר למצוא בכל עיירה כמעט.
העונה המומלצת לטיולים ביו זילנד היא הקיץ שבחצי הדרומי של כדור הארץ, מתחילת אוקטובר ועד סוף אפריל, ובעיקר בחודשים פברואר ומרץ, בהם מזג האויר היציב ביותר עם כמות משקעים נמוכה יחסית. עם זאת, מזג האוויר בניו זילנד הפכפך וחשוב להתעדכן בצפי לפני היציאה לטרק, וכן לדאוג מראש לביגוד חם ועמיד בפני גשם, לעטוף את כל הציוד שבתיק בניילונים, ולדאוג לכיסוי נגד גשם לתרמיל. בנוסף ישנן בניו זילנד אטרקציות שיכולות להתאים גם למזג אוויר גשום כמו מעיינות חמים, כלבי ים ופינגווינים בטבע.

המלצות מחברים הן דרך נפוצה לבחירת המסלולים, ועם זאת חשוב שכל מטייל יהיה קשוב להעדפות שלו עצמו: טרק הכולל טבילה בים או באגם לעומת טרק בתוך יער, טרק הכולל טיפוס לעומת טרק מישורי, ועוד. מומלץ כמובן לבחור את הטרקים הטובים והפופולריים, ויותר מכך חשוב להתעדכן אצל רשות הטבע והגנים של האזור המתאים, להקשיב לעצות הפקחים והנציגים, שבכוחן להציל חיים, ולוודא שהטרקים הנבחרים הינם בעלי מסלול נוח להליכה ומתוחזק, ותוואי ברור. כרטיסים והזמנת מקום למסלולים ולבקתות נעשים דרך רשות זו, ופעמים רבות יש להירשם מראש, לעתים אפילו שנה לפני היציאה, וכן גם להזמין מראש את מקומות הלינה לאורך הדרך.

מטיילים נוטים לחשוב שהמסלולים הפופולריים ביותר הם גם היפים ביותר, אולם זו טעות. הטרקים בניו זילנד מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים, בהתאם לרמת השירות שבהם:
Great walk הם עשרת המסלולים הפופולריים ביותר ורמת ההליכה בהם קלה ומתאימה לכל סוגי האוכלוסייה. הם מתוחזקים מאוד, ופקחים דואגים לשמור בהם על הנקיון והסדר, לסמן ולשפץ את השבילים, כשסימון השבילים זהה לכל סוגי המסלולים: משולשים כתומים מחוברים, או עמוד בעל קצה כתום. הבקתות שלאורך מסלולים אלה גם הן מתוחזקות מאוד, אך עלותן יקרה, ויש בהן מים, גז, חשמל סולארי ושירותים, כיריים ולפעמים כלי מטבח, וכמובן חימום ואף מיטות עם מזרנים, וניתן למצוא שם גם חברות הנותנות שירותים משלימים כמו אמצעי תחבורה שונים והשכרת ציוד הנדרש למסלול.

Backcountry הם טרקים ברמות שונות שלא מצריכים להשתמש בציוד לטיפוס. הם מתוחזקים על ידי DCO, אך ללא שירותים משלימים, אולם רבים ממסלולים אלה הם היפים והמעניינים ביותר לדעת רבים שעשו אותם. הם נוחים לניווט ובעלי תוואי ברור ומסומן, אך הבקתות שבהם מכילות ציוד בסיסי בלבד.
Alpine route הם מסלולים המיועדים למטיילים בעלי נסיון ולמטפסי הרים. הם דורשים שימוש בציוד טיפוס כמו חבל או רתמה, קרמפסונים וגרזני קרח, ומועדון הטיפוס האלפיני של ניו זילנד מנהל את רובם.
טיולים ללא לינה לא דורשים תשלום בניו זילנד, ואין צורך להזמין אליהם מקום מראש. הם מתאימים למטיילים בעלי כושר גופני שאינו מתאים לטיולים ארוכים.

חשוב לדעת שניו זילנד מקפידה מאוד על נושא איכות הסביבה. בשמורות הטבע אין פחים ומתקנים לפינוי פסולת, ועל המטיילים לקחת את הזבל איתם ולהשאיר מאחוריהם שטח נקי, ובנהרות לא ניתן להשתמש בסבון, לכבס ולשטוף כלים. עם זאת, לאחרונה מדווח בה על זיהום מקורות מים, ולכן יש להשתמש בטבליות לטיהור או להרתיח את המים שבבקתות ובנחלים לפני השימוש בהם.
לכל טרק יש לצאת מאובזרים בציוד מתאים שנקנה בחנות טיולים, אך חשוב שיהיה מועט ככל האפשר, לא להעמיס ולא לקחת ציוד מיותר שיכביד על המטיילים. את הציוד המיותר ניתן לאכסן ללא תשלום עם היציאה לטרק בחלק מן האכסניות ומרכזי המבקרים. משקל הציוד אמור להתחלק באופן מאוזן בין החלקים שבתיק, כך שלא יכביד על הכתפיים ולא ימשוך כלפי מטה, בתיק בעל אחיזה טובה על הגב ורצועות המתאימות לגוף המטייל. בעת תכנון הציוד חשוב שלא להסתמך על קיום חיבורי חשמל ואינטרנט לאורך המסלול.
על הציוד המומלץ להכיל: נעליים טובות להליכה, כובע וקרם להגנה מהשמש, גזיה או בנזיניה וכן גפרורים או מצית, פנס ומצלמה, מגבת ושק שינה, ביגוד קצר וארוך כולל ביגוד טרמי, וביגוד אטום למים.
למסלול יש להביא אוכל בכמות שתכלול יומיים נוספים מעבר לתכנון הזמן, משום שתנאי הטבע לעתים משבשים את התוכניות, וחשוב היות ערוכים לכך מראש. רצוי להצטייד במזונות שהאריזה אינה מכבידה במשקלה, ובציוד בישול קומפקטי, קל וייעודי לטרקים.
וכמובן לא לשכוח לכלול בציוד ערכה לעזרה ראשונה שתהיה נגישה מאוד, ובה חומר לחיטוי, תחבושות ופלסטרים, תרופות אישיות וכדורים נגד כאבי ראש ובטן, דבק ומספריים, ואמצעים לזיהוי בלילה.
לפני כל יציאה לטרק יש לעדכן אדם קרוב, ולפרט את משך הזמן שיהיה ללא קליטה, דרך היציאה והחזרה, והסכנות האפשריות, וכמובן הכי חשוב לשמור על כל נהלי הבטיחות.

no-lazy